מסע אל החזון

רוב האנשים מפחדים לחלום.
זה אולי נשמע טיפשי, אבל לפעמים אנחנו מפחדים לדמיין לעצמנו חיים גדולים וטובים יותר.

כשאנשים מגיעים לחלק בייעוץ שבו הם צריכים להתחיל לחשוב על החזון שלהם,

על מצב שיא ההצלחה שאליו הם שואפים, שאליו הם רוצים להגיע-

חלקם פשוט נעצרים.

לא מסוגלים לדמיין את החיים שהיו רוצים לחיות באמת.

יש לך תרצת נפוצה?
"מאיפה אני אביא כסף?"
"אין לי בכלל בן זוג, מאיפה תהיה לי משפחה שלמה תוך חמש שנים?"
"איך אני אגיע לתואר ראשון כשאין לי בכלל תעודת בגרות?"
"איך אני אטוס פעמיים בשנה לחו"ל?"
"כשיש ילדים זה אחרת"
"אם לא הייתה המשפחה אז הייתי הולך ללמוד, הייתי הולך לחדר כושר 3 פעמים בשבוע"
"לא לעבוד בכלל?! זו בכלל לא אופציה"

אלה רק חלק מהמשפטים שאני שומעת שאנחנו מגיעים לשלב החזון
המון לא, ואין, ואין מצב ואיך זה יכול להיות- או כמו שאומרת הפרסומת- אם תישארו סקפטיים, תצאו קירחים מכאן ומכאן.

מה אם חלומות באמת מתגשמים?
מה אם זה יכול לקרות, מה אם כל מה שאנחנו חולמים עליו יכול להתגשם,

מה אם אנחנו מאלה שאנשים מסתכלים עליהם בקנאה ואומרים איך הוא מספיק לעשות הכל מהכל?

איזה יופי הוא הצליח! הלוואי עליי!

אני לא אומרת שהדרך להגשמת כל החלומות שלנו היא קלה. אולי היא טומנת בחובה אתגרים רבים.

השאלה היא האם אנחנו מוכנים להשקיע את ההזדמנות האחת שניתנה לנו (לפחות בגלגול הזה)

ולחיות את החיים מתוך הבנה שחיים פעם אחת. ואם כבר חיים, לפחות שהחיים שלנו יראו הכי קרוב לפנטזיה הכי גדולה שלנו.

ניסים קורים לאנשים שמאמינים בניסים. את זה אמרו גדולים וחכמים ממני.